אוניברסיטת תל אביב

סקירת 2005:  האוניברסיטה הכי גדולה בעיקר הכי גדולה.

קמפוס אוניברסיטת תל אביב הוא הקמפוס הכי גדול בארץ.  אמנם באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטה הפתוחה לומדים יותר סטודנטים, אבל שתיהן מפוצלות על מספר קמפוסים ואילו אוניברסיטת תל אביב מרכזת את כל 30,000 הסטודנטים שלה בקמפוס אחד.    אילו היא היתה עיר, היא היתה גדולה יותר משדרות או גבעת שמואל.  אוניברסיטת תל אביב היא גם  יותר אחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה הותיקים  והיוקרתיים ביותר בארץ,

המחקר שלנו מראה שהסטריאוטיפים הרווחים בדעת הציבור על אוניברסיטת תל אביב הם החזקים ביותר – מעין זיקוק של הדעה המקובלת לגבי אוניברסיטאות בכלל: דעה זו גורסת כי מדובר במוסד יוקרתי ואיכותי מצד אחד, אך מצד אחר – מקום קר, מנוכר ומתנשא, מקום שבו הסטודנטים מנוכרים זה לזה ומתחרים זה בזה, ושגם ההנהלה שלו מתייחסת אל הסטודנט כאל מטרד העומד בדרכה של הביורוקרטיה.

מבחינת יוקרה, "אין עשן בלי אש": במדד היוקרה אוניברסיטת תל אביב נמצאת במקום הראשון בארץ, עם ציון 92.2 . למרבה הצער, גם מבחינת ניכור האוניברסיטה מצטיינת: אמנם יש באוניברסיטה מסלולים שבהם הסטודנטים רוכשים חברים ויש מידה של גיבוש (בית הספר לרפואה, למשל), אך במסלולים אחרים הסטודנטים אפילו לא טורחים לברך לשלום את הלומדים אתם.

מיקום, מיקום ומיקום

מבחינות רבות, נראה שמיקום האוניברסיטה, בצפון תל אביב, הוא זה שאחראי  לאופיה. המיקום המרכזי של האוניברסיטה מושך סטודנטים רבים הגרים באזור גוש דן ומסביב לו, ומושך גם סטודנטים מאזורים מרוחקים יותר, שרוצים לחיות "בעיר הגדולה".

לפיכך, הלימודים באוניברסיטה מבוקשים מאוד. המיקום המרכזי גם נותן לאוניברסיטה אפשרות בחירה ראשונה של חברי סגל עתירי יוקרה. אלה בתורם, תורמים משלהם ליוקרה, כפי שהתבדח אתנו אחד המתרגלים כאן: "האוניברסיטה היא מצבור של ידע, המרצים הצעירים מביאים קצת, והיוצאים לשבתון לא לוקחים אותו אתם, וכך נצבר הידע".

אחד המאפיינים הבולטים של האוניברסיטה הוא היותה ענקית, בשלושה מובנים עיקריים: ראשית, השטח שעליו היא משתרעת הוא עצום, ולעתים המעבר מהרצאה להרצאה מצריך הליכה לא קצרה ברגל בעבור לא מעט סטודנטים; שנית, יש תוכניות לימוד רבות באוניברסיטה, ההופכות אותה למוסד האקדמי המגוון ביותר בארץ. שלישית, עם 30,000 סטודנטים היא קטנה רק מהאוניברסיטה העברית ומהאוניברסיטה הפתוחה, אך בעוד אלה מפזרות את תלמידיהן בקמפוסים או בכל הארץ, אוניברסיטת תל אביב היא קמפוס אחד עם אוכלוסייה של עיר קטנה.

עוד דבר שגם סטודנט מתחיל צריך לדעת לגבי אוניברסיטת תל אביב הוא מצבה התקציבי. לאורך השנים צברה האוניברסיטה גירעון עתק של מאות מיליוני שקלים. ניסיונות לצמצם את הגירעון על ידי פגיעה בתקציב הנסיעות של הפרופסורים נכשל, וקיצוצים הנוגעים לסטודנטים (בעיקר לתארים מתקדמים, אבל לא רק) יוצרים התמרמרות רבה בקמפוס. החלטת הנהלת האוניברסיטה לצמצם את היקף החוגים ואת מספר הסטודנטים הביא לגל גדול של מחאה על מצבה של האוניברסיטה בפרט ועל מצב ההשכלה הגבוהה בישראל בכלל.

לדעת הסטודנטים, איכות הלימודים שלהם נפגעת, במיוחד בגלל קיצוץ במספר התרגילים שהם מקבלים, וכן משום שממעטים לחלק להם חומר מצולם. גם כאן יש שונות בין פקולטה לפקולטה, למשל, במדעי הרוח קיצצו באופן דרסטית ואילו בפקולטה למשפטים אפילו הוסיפו מעט לתקציב.

אז מה יש כאן בכל הקמפוס הזה?

בסך הכול, אוניברסיטת תל אביב כוללת תשע פקולטות וארבעה בתי ספר: הפקולטה להנדסה (בתוכה סקרנו את בית הספר להנדסת חשמל ואת המחלקה להנדסת תעשייה וניהול), הפקולטה למדעים מדויקים (תיארנו את בית הספר למדעי המחשב), הפקולטה למדעי החברה (שבה סקרנו את החוג לכלכלה ואת החוג לפסיכולוגיה), הפקולטה לרפואה, הפקולטה למשפטים והפקולטה לניהול (שבה סקרנו את החוגים לניהול ולחשבונאות).

פקולטות ובתי ספר שלהם המדריך אינו מקדיש פרק הם הפקולטה לאומנויות, הפקולטה למדעי הרוח, בית הספר לעבודה סוציאלית, הפקולטה למדעי החיים, בית הספר לחינוך ובית הספר ללימודי הסביבה. בדירוג הכולל זכתה אוניברסיטת תל אביב במקום הרביעי בארץ. המדד שבו היא קיבלה את הציון הגבוה ביותר, לא קשה לנחש, הוא מדד היוקרה. נקודה חלשה מרכזית של האוניברסיטה היא חיי החברה, עם ציון של 58 האופייני למוסדות התל אביביים (ניכור כבר אמרנו?).

אקדמי: בוגר תל אביב יועדף על פני בוגרים אחרים במקומות עבודה

מחקר שנערך לאחרונה והתפרסם ב"הארץ", הראה כי מבחינת המעסיקים בתחומים כמו ניהול, משפטים וכלכלה, אוניברסיטת תל אביב (ולא האוניברסיטה העברית, שעומדת בראש הדירוג שלנו) נחשבת למוסד הלימודים היוקרתי והמועדף ביותר. העדפה זו קשורה, כנראה, למיקומה של האוניברסיטה בלבה העסקי של מדינת ישראל. מיקום זה מאפשר לאליטה המקצועית בתחומים כמו משפטים או מדעי המחשב להרצות (או ללמוד) באוניברסיטה – אפשרות שרבים מהם אכן מנצלים; ובנוסף, כל סטודנט נמצא "5 דקות מהמשרדים המובילים בארץ", כפי שהסביר לנו פרופסור למשפטים.

עקב כך, בוגרי האוניברסיטה משתלבים בקלות במקומות העבודה המובילים, מה שרק משפר את מעמדם של בוגרי התואר בעתיד. זאת אחת מנקודות החולשה של המכללות, שתלמידיהן הרבו להלין עליהן:

"אני קורע ת'__ת ולומד ברמה מצוינת" אמר לנו סטודנט מהמרכז האקדמי רופין, "אבל כשאני ובוגר תל אביב מגיעים לריאיון עבודה, מתברר שהמנכ"ל למד בתל אביב בעצמו ובקושי שמע על רופין".

האוניברסיטה מושכת אליה סטודנטים רבים, הבאים על מנת לקבל חינוך אקדמי מצוין, ולהסתופף מתחת להילת התדמית היוקרתית שיצאה לה. 49% מהסטודנטים הלומדים בתל אביב בחרו בה כמוסד הלימודים שלהם בזכות איכות הלימודים (המקום השני בארץ, אחרי האוניברסיטה העברית) ו-47% מהם בחרו באוניברסיטה בזכות התדמית היוקרתית שרכש המוסד לעצמו (מקום שני בארץ, אחרי הטכניון). ואכן, הסגל הבכיר נמצא בשפע באוניברסיטה (שקיבלה ציון של 1.7 במדד זה), ומבחינה זו ממוקמת אוניברסיטת תל אביב במקום השני בארץ, אחרי הטכניון. כמו כן, האוניברסיטה מקיימת תוכניות לתארים מתקדמים בכל הפקולטות וברוב החוגים, והגיעה למקום הראשון בארץ מבחינת מספר מכוני המחקר הפועלים בה – 112 בסך הכול.

אף על פי שהסטודנטים באוניברסיטת תל אביב נמשכים אל האיכות האקדמית של הלימודים בה, מתברר שבפועל, האתגר האינטלקטואלי העומד בפניהם אינו כה קשה לדעתם, והם נתנו לו ציון של 3.5 – במקום האחרון מבין האוניברסיטאות, ופחות מהממוצע הארצי, 3.7. גם שעות הלימוד שמשקיעים הסטודנטים בביתם, בממוצע 9.1 שעות שבועיות, ממקמות את תל אביב מתחת לממוצע, העומד על 9.5 – זאת, אף על פי ששיעור הסטודנטים בתל אביב שתיארו את חבריהם ללימודים כ"משקיענים" (64%) אינו נופל משיעור הסטודנטים באוניברסיטאות אחרות.

יוקרתה של האוניברסיטה נתונה עתה בסכנה. כמו אוניברסיטאות אחרות בארץ, אך יותר מכולן, נתונה אוניברסיטת תל אביב במשבר כלכלי עמוק; משבר זה גורר אחריו שורה של שינויים, שמשפיעים על האוניברסיטה כולה. גם הסטודנטים לתואר ראשון חשים בהבדל, ומדברים בעצב על "ההידרדרות במצב הכספי, שגם נותנת את אותותיה ברמת הלימודים".

איכות הוראה?  התכוונת לאיכות המחקר!

למשל, הגירעון גרם להרעה בתנאים המוצעים לחוקרים ולתלמידים לתארים מתקדמים באוניברסיטה, ולקיצוץ במשרות מתרגלים – קיצוץ שגרם לכך שמספר הסטודנטים בכיתות התרגול נע עתה בין 40 ל-100 סטודנטים. הקיצוץ גרם גם לסגירת מחלקות וחוגי לימוד, כאשר הסובלות העיקריות הן הפקולטות המבוקשות פחות, בעיקר הפקולטה לאומנויות והפקולטה למדעי הרוח.

המיתוס על הניכור בין הסטודנטים לסגל האקדמי באוניברסיטת תל אביב קיבל תמיכה נלהבת בחוגים מסוימים (למשל, בחוג להנדסת חשמל ובחוג למתמטיקה ולמדעי המחשב) ותמיכה מסויגת באחרים (למשל, בפקולטה למשפטים). בעיקר נראה כי כמו באוניברסיטאות רבות אחרות, יש הבדל ניכר בין המרצים הוותיקים, שהם חוקרים במקצועם, למרצים צעירים או למרצים מן החוץ שאינם חוקרים. וכך, על המרצים בעלי הקביעות והמעמד המחקרי אומרים הסטודנטים ש"הם מתייחסים להרצאות כאילו זה תיק שהם רוצים להוריד מהראש שלהם".

אמנם זו הערה שחזרה על עצמה בכל האוניברסיטאות, אולם להבדיל מהסטודנטים של הטכניון או של בר אילן, למשל, הניכור החברתי ששורר בין הסטודנטים בתל אביב גורם לכך שהם אינם יכולים להסתמך על חילוץ והצלה מצד חבריהם ללימודים.

לעומתם, הסטודנטים בחוגים שבהם המרצים הם בעיקר אנשים מהתעשייה ומהשטח (ובראשם, כאמור, משפטים וחשבונאות) מדברים על מרצים "מעולים, זמינים, ברמה גבוהה מאוד". שמענו אפילו על כמה מרצים שנתנו לסטודנטים את מספר הטלפון הסלולרי שלהם – מנהג נפוץ מאוד במכללות, אבל נדיר מאוד באוניברסיטאות. בסקרים שערכנו במקום התקבלו התוצאות הבאות: הציון הממוצע שנתנו הסטודנטים מכל חוגי הלימוד שסקרנו לרמת העניין שמעוררים בהם המרצים הוא 3 – במקום החמישי מהסוף בקרב כלל המוסדות שנסקרו.

גם תודעת השירות של המרצים בתל אביב אינה מצטיינת, וזה מתבטא בכך שאיכות התשובות שלהם לשאלות הסטודנטים קיבלה ציון של 3.5 – לעומת הממוצע הארצי של 3.7 בתחום זה. נגישות המרצים התבררה כטובה, וקיבלה ציון של 3.7, ואת המקום השלישי מבין האוניברסיטאות.

תנאים ושירות: שטח עצום, ואפשר לאכול במקונלד'ס או באילנ'ס

"הם נמצאים במרכז הארץ, הם הכי מבוקשים ונחשבים, הם יודעים את זה, ולכן הם מרשים לעצמם להתעלל בנו" – כך מסבירים הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב את יחס ההנהלה כלפיהם. החוקים של אוניברסיטת תל אביב קשוחים, ויש האומרים, אכזריים: למשל, סטודנט שנכשל באחד הקורסים שלמד לא יורשה להירשם לקורס שנית באותה שנת לימודים, אלא רק בשנת הלימודים הבאה – מה שעלול לעכב את התואר כולו.

סטודנט שנכשל בקורס פעמיים יסולק מהלימודים. סטודנט ש"ימשוך" את לימודיו לתקופה של יותר מחמש שנים ייאלץ להפסיק את הלימודים, ואף יפסיד את כל נקודות הזכות שצבר (לעומת תקופה של שש שנים בחיפה). למרות החוקים הנוקשים, הסטודנטים משלימים עם איכות שירותי המזכירות והמינהלה.  בעיקר בשל העובדה שציפיותיהם נמוכות מלכתחילה.

לדוגמה, נכון שהמזכירות אינן מכירות אותם אישית; אך כאשר מדובר במוסד בסדר הגודל של אוניברסיטת תל אביב, הסטודנטים אינם מצפים לכך – "יחס אישי לא הייתי צריך". הם כן מתלוננים על שעות הקבלה הקצרות ועל התורים הארוכים שהם נאלצים לחכות בהם לעתים כדי לקבל שירות. שירות המזכירות קיבל מהסטודנטים ציון של 3.2, נמוך בהשוואה למכללה האקדמית של תל אביב-יפו – 3.3. גם הציון שקיבל השירות המינהלתי באוניברסיטה (3) ממקם אותה בתחתית המוסדות התל אביביים.

מלחמות הבידינג

היבט אחד של שירותי המזכירות באוניברסיטה שממרר את חיי הסטודנטים הוא שיטת ההרשמה לקורסים. בשונה מכל מוסד לימודים אחר, ההרשמה לקורסי הלימוד באוניברסיטת תל אביב איננה מתבססת על מקום פנוי ("כל הקודם זוכה") אלא על מכרז. מה פירוש מכרז? כל סטודנט מקבל מספר מסוים של נקודות, מתוכן הוא יכול להקצות כמה שירצה לקורסים השונים שהוא נרשם אליהם. הסטודנטים שהציעו את ה"מחיר" הגדול ביותר מתקבלים, בכפוף למספר המקומות בכל קורס.

מצד אחד, שיטה זו נועדה לאפשר תחרות הוגנת בין הסטודנטים, גם אלה שהמחשב שלהם קרס בדיוק בזמן ההרשמה (בעיה נפוצה מאוד), או שחלון הזמנים שהוקצה להם להרשמה טוב פחות משל סטודנטים אחרים (גם כן בעיה נפוצה).

מצד אחר, השיטה מסובכת להפליא וכוללת לא מעט פסיכולוגיה שימושית: למשל, בקורסי חובה אין בעיה של מקום, ולכן אין צורך לתת להם נקודות רבות. אך מה יהיה על קורסי הבחירה? כמה סטודנטים מעוניינים בקורס שאני מעוניין בו, וכמה הם יהיו מוכנים להציע תמורת הזכות להשתתף בו? מי שייכנס לפורום של אגודת הסטודנטים לפני ההרשמה יגלה שם קריאות נואשות לעזרה מצד סטודנטים חדשים, שעדיין אינם בקיאים בשיטה, ומצד סטודנטים ותיקים שמנסים בפעם המי-יודע-כמה להירשם לקורס מסוים, בלי הצלחה.

הדשא האוניברסיטאי ירוק יותר

כפי שנאמר בפתיחה, האוניברסיטה ממוקמת בצפון תל אביב (הכניסה הראשית לאוניברסיטה נמצאת בדיוק מול קניון רמת אביב), ומשתרעת על פני שטח רצוף במדשאות, במגוון רחב של קפיטריות, ובמבנים ישנים וחדשים. קמפוס אוניברסיטת תל אביב הוא מקום עצום בגודלו; לארבעת הסוקרים שלנו, שנפרדו כדי לסקור פקולטות שונות, נדרש יותר מחצי שעה לשוב ולמצוא זה את זה. בנייני הלימוד רבים ושונים זה מזה באופיים, ובמידת הנוחות שהם מציעים לסטודנטים.

בניין כלכלה חדש ומעוצב, בניין משפטם ישן אך שמור היטב, בניין רפואה מכוער להפליא ובניין בית הכנסת החדש הוא יפה מאוד אחרי שמתרגלים לארכיטקטורה שלו – אין ספק שהקמפוס מציע מגוון. להבדיל מהספריות של אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן גוריון, המחזיקה את כל נושאי הלימוד במתחם אחד, בתל אביב הספריות למקצועות השונים נפרדות זו מזו.

בשל השונות הגדולה בין הפקולטות העדפנו להתייחס לתנאי הלימוד  לפי מסלולי הלימוד. לפיכך מומלץ שתקראו בעיון את המדור הרלוונטי למסלול שבחרתם. נציין רק שאיכות הספריות השונות נחשבת לטובה מאוד, ולא נתקלנו בטענות סטודנטים בעניין היעדר מגוון או חוסר בעותקים. סטודנט לפסיכולוגיה, שרצה להתלונן על איכות ההוראה, אמר לנו שהאקדמיה מבחינתו זאת הספרייה המצוינת שבה הוא מקבל את כל מה שהמרצים לא נותנים. בעיה אחת המשותפת לכל הסטודנטים במקום היא בעיית החניה. אמנם קווי אוטובוס רבים מגיעים למקום, אך מי שמעוניין להגיע ברכב, יגלה שהשגת תו חניה בתוך האוניברסיטה עצמה גובלת בבלתי אפשרי (לפחות בעבור סטודנט לתואר ראשון), והחניונים המקיפים את הקמפוס גובים שכר גבוה במיוחד בעבור שירותיהם .

פתיחת תחנת הרכבת הסמוכה לאוניברסיטה נתנה מענה חלקי לבעיה זו, אך משך ההליכה מהתחנה לשער הקרוב ביותר (לאוניברסיטת תל אביב חמישה שערים, כמעט כמו ירושלים העתיקה) הוא כ-20 דקות, בעלייה, מה שיכול להיות לא נעים במיוחד בימי גשם או שרב; להזכירכם, רוב הסטודנטים יידרשו גם להליכה לא קצרה בתוך הקמפוס עצמו, לפני שיגיעו לכיתות הלימוד שלהם. קו אוטובוס ישיר, מתחנת הרכבת לאוניברסיטה, אינו מתואם עם השיעורים או עם הרכבות, ומחייב המתנה ארוכה.

ארוחה, שתיה, לינה

שיפור אחד בתנאים לעומת אוניברסיטאות ומכללות אחרות משותף לכל הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב – היצע האוכל. בעוד במוסדות לימוד אחרים התייחסנו ל"קפיטריות", כאן יהיה נכון יותר לדבר על מסעדות; האוניברסיטה מציעה לסטודנט הרעב לסעוד את לבו בפסטה-בר, בבר סלטים, באטריות מוקפצות, או אפילו במסעדות ובבתי קפה שהם חלק מרשת, כמו מקדונלד'ס, למון-גראס, קפה אילנ'ס וקפה ארומה, שלכולם סניפים במקום. מעונות האוניברסיטה ממוקמים בשלושה מתחמים הסמוכים לאוניברסיטה, ומכילים כ-1600 מיטות לסטודנטים רווקים ולזוגות בלי ילדים – מספר דומה למספר המיטות שבמעונות אוניברסיטת חיפה, אלא שבאוניברסיטת תל אביב מספר כפול של סטודנטים. מבני המעונות ישנים למדי.

דיירי המעונות הביעו שביעות רצון מכך שהמגורים שם אפשרו להם ליצור קשרים חברתיים בקלות רבה יותר, אך על התנאים הפיזיים אמרו ש"הם פשוט זוועה – מבנים ישנים, 8 בדירה, שירותים ומטבח משותפים". עם זאת, בעיר שיוקר המחיה בה הוא בין הגבוהים במדינה, סטודנטים שאינם תושבי המרכז בהחלט מוכנים להתפשר על תנאי המגורים שלהם תמורת שכר דירה נמוך.

על הקשר אתנו

כמו באוניברסיטת בן גוריון, גם באוניברסיטת תל אביב נתקלנו במגוון רחב מאוד של תגובות מצד ראשי החוגים, וכמו בבן גוריון, גם בתל אביב לא קיבלנו תגובה מהמוסד עצמו. ההתחלה דווקא הייתה טובה, וראשי המסלולים הראשונים ששלחנו להם חומר להתייחסות, קרי: משפטים, רפואה, פסיכולוגיה, חשבונאות וניהול, הגיבו באופן קונסטרוקטיבי, ותרמו רבות למדריך (למשל, הפקולטה למשפטים יוצאת דופן בכך שתקציבה לא קוצץ כלל השנה). לצערנו נמנע מכם הקוראים מידע חשוב על האוניברסיטה, וכן על המסלולים לכלכלה, למדעי המחשב, להנדסת אלקטרוניקה ולהנדסת תעשייה.

חברתי: אליטה תל אביבית שחוזרת בערב לבית ההורים

על אוניברסיטת תל אביב אומרים שמדובר במקום קר, מנוכר ומרוחק, ושאין יחסים מהסוג ששווה לציינו לטובה בין המרצים לסטודנטים, בין המינהלה לסטודנטים, ובין הסטודנטים לבין עצמם. האם מיתוסים אלה נכונים? הסקר שלנו מראה שבאופן כללי זהו תיאור נכון, אך בתוך התמונה הגדולה יש שונות מסוימת בין חוגים ובכלל, הסביר לנו סטודנט לניהול, "כמו בלונדון, גם כאן הניכור יותר נוח". בנוסף, יוקר המחיה הגבוה בתל אביב (למשל – חדר בדירה שכורה, עם שותפים, יעלה בין 250 ל-300 דולר בחודש) גורם לכך שסטודנטים הלומדים באוניברסיטה צריכים להמשיך להתגורר בבית הוריהם, או להיות נכונים לעבודה קשה מאוד כדי לממן את עצמם.

בסקר שלנו, רובם בחרו לחיות עם ההורים. הסטודנטים שמתגוררים בבית הוריהם חוזרים לשם בסוף היום; הסטודנטים שמתגוררים בדירות שכורות רצים לעבודה; בסוף יום העבודה, יחזרו רבים מהם לדירותיהם שבמרכז העיר, במרחק של כ-20 דקות נסיעה מהאוניברסיטה עצמה. כך או כך, הם לא נשארים בקמפוס, ולכן אין באוניברסיטה "חיים סטודנטיאליים" מהסוג שראינו באוניברסיטת בן גוריון או בטכניון.

אחד הבניינים הישנים בקמפוס, אבל עם בית הקפה הכי מוצלח

המיתוס על היחסים המנוכרים ועל חוסר הגיבוש בין הסטודנטים לבין עצמם, בעיקר, קיבל תמיכה גורפת. לא שהסטודנטים חושבים רעות זה על זה; רובם אמרו על חבריהם ללימודים שהם "אחלה" ו"סבבה" וגם "נחמדים מאוד" (היוצאים מן הכלל היו הסטודנטים בחוג לכלכלה, שזכו לתואר "חכמולוגים"). גם מידת התחרותיות בין הסטודנטים באוניברסיטה, בניגוד למיתוסים, אינה שונה מאוד ממידת התחרותיות באוניברסיטאות אחרות – 40% מהסטודנטים בתל אביב הגדירו את חבריהם ללימודים כתחרותיים, לעומת 38% באוניברסיטת בן גוריון ו-44% (!) במכללה האקדמית נתניה. לעומת זאת, העובדה שהסטודנטים אינם חושבים רעות זה על זה עדיין אינה אומרת שהם מעוניינים לבלות את זמנם זה עם זה. על פי הסקרים שאספנו, הגיבוש החברתי של הסטודנטים קיבל ציון של 2.8, במקום אחד לפני האחרון בין האוניברסיטאות, כך שהגיבוש החברתי של הסטודנטים בתל אביב טוב רק יותר מהגיבוש החברתי של הסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה (ובתחום הזה זו באמת לא חוכמה גדולה).

הסטודנטים/ות הכי יפים/ות בארץ?

למרות הגיבוש המצומצם בין הסטודנטים, שמנו לב שהסטודנטים באוניברסיטת תל אביב מנהלים את "חיי הדשא" הפעילים ביותר שנתקלנו בהם (לא! זה לא מה שאתם חושבים). ליד כל בניין באוניברסיטה יש מדשאה מזמינה, והסטודנטים אינם מסרבים לה; הם מתחלקים לקבוצות קטנות, מצטיידים בשמיכות, בקרם שיזוף, בקופסאות אוכל ובהמון חומר לימוד ומבלים את זמנם בנעימים – ממש "ערמה של חבר'ה על הדשא".

היבט בולט אחר של החיים הסטודנטיאליים בתל אביב הוא הדגש על הופעה חיצונית. יותר מכל מוסד לימודים אחר (להוציא את המרכז הבינתחומי בהרצליה, אולי), נראים הסטודנטים של תל אביב כאילו הגיעו לתצוגת אופנה; 21% מקרב הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה הגדירו את חבריהם ללימודים כאופנתיים (לעומת 22% במרכז הבינתחומי). מובן שקיים בתחום זה שוני מסוים בין הפקולטות, כאשר הסטודנטים לניהול והסטודנטיות לפסיכולוגיה צועדים בראש (עם מראה אלגנטי-זרוק ומוקפד), אך אפילו הסטודנטים להנדסה של תל אביב מעוצבים יפה יותר מאשר סטודנטים להנדסה בכל מוסד לימודים אחר.

תשומת הלב שמקדישים הסטודנטים להופעתם בהחלט משתלמת – משאל זריז בין עוזרי המחקר שלנו גילה הסכמה על כך שאוניברסיטת תל אביב מנקזת אליה את הסטודנטים והסטודנטיות היפים ביותר בארץ.

הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב שונים מאלה שברוב המוסדות האחרים בכך שהם, במוצהר, לא באו ללימודים בתקווה למצוא חברים חדשים; הם אמרו לנו (פעמים רבות) ש"אין כאן חיי חברה בכלל" וש"כל אחד כאן לעצמו" – אך במשפט הבא מיהרו להדגיש עד כמה עובדה זו אינה מטרידה אותם. תגובות כמו "אותי לא מעניינות חברויות מעבר ללימודים, יש לי כבר חברים" ו"מבחינה חברתית לא הייתה בעיה כי אני לא מחפש חברים" מייצגות היטב את הלך הרוח באוניברסיטה.

רק סטודנטים מעטים, בעיקר אלה שאינם מאזור המרכז, הביעו אכזבה על המחסור בחיי החברה, ואף התלוננו על "התנהגות מגעילה מצד הסטודנטים התל אביביים". ואכן, אוניברסיטת תל אביב מובילה על האוניברסיטאות האחרות בשיעור הסטודנטים שהגדירו את חבריהם ללימודים כ"צפונבונים" (35%). שכיחות הלמידה המשותפת עם חברים קיבלה באוניברסיטת תל אביב ציון של 1, המקום האחרון בין האוניברסיטאות. לעומת זאת, תחום הבילוי המשותף עם חברים מהלימודים קיבל את הציון הגבוה מבין המוסדות התל אביביים: 1.7, לעומת 1.3 שקיבלה המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, ו-1.5 שקיבלה המכללה האקדמית של תל אביב-יפו.

כמו יתר המוסדות התל אביביים, גם הסטודנטים באוניברסיטה נהנים ממבחר עצום של אפשרויות בילוי – 232 מקומות בילוי ברדיוס של 5 ק"מ מסביב לקמפוס. אגודת הסטודנטים של האוניברסיטה קיבלה את הציון 3.3 ואת המקום השלישי מבין האוניברסיטאות, אף שלא שמענו עליה ביקורות חיוביות במיוחד.

בשונה מאגודות הסטודנטים בכל האוניברסיטאות האחרות, אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב מעודדת פעילות פוליטית בקמפוס, תוך ניסיון "לפוצץ את הבועה התל אביבית" שהסטודנטים חיים בה; לא נראה שמאמציה מביאים לשינוי משמעותי. כמו אגודות הסטודנטים של כל האוניברסיטאות, גם אגודת הסטודנטים של תל אביב מציעה לסטודנטים מגוון של שירותים אקדמיים ושל פעילויות חברתיות, החל מחוגים, בזארים ומסיבות וכלה בכרטיסים מוזלים להופעות, שחלקן מתקיימות באוניברסיטה עצמה. באוניברסיטה פועל גם מועדון של הקהילה ההומו-לסבית, שזוכה להצלחה רבה.