אוניברסיטת בן גוריון

אוניברסיטת בן גוריון החלה דרכה כ"מכון להשכלה גבוהה בנגב", שנוסד על ידי קבוצה של תושבי המקום. בשנת 1969 נחנכה אוניברסיטת הנגב, ובשנת 1973 הוסב שמה לאוניברסיטת בן גוריון בנגב. כיום לומדים באוניברסיטה יותר מ-18,000 סטודנטים לתארים ראשונים ומתקדמים. האוניברסיטה ממוקמת בסמוך לכניסה הצפונית לעיר באר שבע, מול בית החולים סורוקה. קמפוס האוניברסיטה משתרע על שטח גדול, בלי אחידות ארכיטקטונית כלשהי. חלק מהבניינים מעוצבים בצורה חדשנית בשילוב של מתכת וזכוכית, כמו בניין משרדים של חברת היי-טק (הבניין להנדסת מכונות, למשל) וחלק מהבניינים מעוצב בבטון אפור ומשמים, כמו מחלקה פנימית א' בכל בית חולים ממוצע (הבניין של מעבדות מדעי המחשב, למשל). עם זאת, האווירה הדרומית, הדקלים והנחל (!) שזורם באמצע האוניברסיטה, מעניקים תחושה של נווה מדבר נעים ונוח, המקבל בברכה כל סטודנט ואורח.

ואכן, כמעט כל סטודנט בבן גוריון הוא אורח, שכן אחד המאפיינים של האוניברסיטה היא היותה אוניברסיטה של "קיבוץ גלויות", המאחדת צעירים מכל רחבי הארץ. רוב הסטודנטים מתגוררים במעונות האוניברסיטה, או מנצלים את שכר הדירה הנמוך בבאר שבע ושוכרים עם חבריהם דירה באחד הרחובות הסמוכים לאוניברסיטה; מגמה זו חזקה עד כדי כך, שברבים מהרחובות שמסביב לאוניברסיטה ניתן למצוא בנייני דירות שלמים, או אפילו רחובות שלמים, המאוכלסים רק על ידי סטודנטים – מעין מעונות מחוץ למעונות. האווירה, אמרו לנו, דומה לזו הנוצרת בבסיס צבאי סגור: "ביום ראשון אתה רואה את כולם מגיעים עם התיקים מהבית, וביום חמישי אתה מתחיל לברר מי עושה שבת השבוע". תחושת ה"ביחד" שנוצרת בשל הריחוק מהבית תורמת רבות להיווצרות החיים החברתיים המיוחדים והמדוברים כל כך של האוניברסיטה. החיים החברתיים הפעילים והגיבוש החברתי, בצד האיכות האקדמית של בן גוריון, תורמים גם לשילוב המפתיע בין הלמידה האינטנסיבית של הסטודנטים, לבין העובדה שרובם משוכנעים כי הלימודים הם לא העיקר.

אנו נתקלנו בסתירה זו שוב ושוב; למשל, כשביקשנו מהסטודנטים לתאר את חבריהם ללימודים, בחרו 34% מתוכם בתואר "חרשן" – שיעור גבוה מהממוצע, האופייני לאוניברסיטאות. מצד אחר, 18% מתוכם בחרו בתואר "שאנטי" – שיעור גבוה בהרבה מהממוצע, שרק כמה מכללות (כמו תל חי ומכללת כנרת בעמק הירדן) הצליחו להתעלות עליו. בדירוג הסופי הגיעה אוניברסיטת בן גוריון למקום השלישי והמכובד מאוד מבין כל מוסדות הלימוד שסקרנו. הנקודה החלשה ביותר של האוניברסיטה היא בשירות שניתן לסטודנטים, שעליו היא קיבלה ציון כולל של 69, הנמוך מהממוצע בכלל המוסדות שסקרנו (73). הנקודה החזקה ביותר של האוניברסיטה היא, כמובן, חיי החברה הידועים והמהוללים שלה. הציון שקיבלה בן גוריון במדד זה – 80 – מעניק לה את המקום הראשון מבין כל מוסדות הלימוד שסקרנו.

אקדמי: מרצים צעירים שבאים להשתפשף

אוניברסיטת בן גוריון מונה שש פקולטות: הפקולטה למדעי הרוח והחברה, הפקולטה למדעי הטבע, הפקולטה למדעי ההנדסה, הפקולטה למדעי הבריאות, בית הספר לניהול ובית הספר ללימודי המדבר (שהוא כמעט יוצא הדופן היחיד בתוכניות האקדמיות שמציעה האוניברסיטה) המתמקד בלימודי מזג אוויר, במדעי המים ובאנרגיה סולרית בתנאי מדבר. כדי שלא תאבדו בשטף האינפורמציה הבא, נציין כבר עכשיו, לטובת הסטודנטים המעוניינים – באוניברסיטת בן גוריון אין מתקיימים לימודי משפטים (היא קיבלה אישור לקיים לימודי משפטים, אך העבירה אותו למכללת ספיר). אך מלבד משפטים, מציעה בן גוריון לימודים לקראת תואר בכל תחומי הלימוד שהמדריך סוקר.

אף על פי שבן גוריון היא אחת האוניברסיטאות הצעירות בארץ, היא הספיקה לתפוס לעצמה מקום של כבוד מבחינה אקדמית. רבים מחוגי הלימוד המתקיימים בה קיבלו אצלנו את המקום הראשון או השני בדירוג – להבדיל מאוניברסיטת בר אילן או מאוניברסיטת חיפה, שגם הן צעירות יחסית. גם בריאיונות שערכנו עם סטודנטים באוניברסיטאות הוותיקות והנחשבות יותר, כמו הטכניון, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת תל אביב, שמנו לב שהסטודנטים משווים את רמת הלימודים בחוגי הלימוד שלהם לרמת הלימודים בחוגים המקבילים בבן גוריון, ולעתים אף אינם בטוחים היכן הרמה גבוהה יותר.

היינו עדים לוויכוח סוער בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית על איפה המבחנים קשים יותר, אצלם או בבאר שבע (סטודנטים לכלכלה מרבים לפתור מבחנים ישנים של מוסדות אחרים כדרך לתרגל מיקרו ומאקרו). לכן, הופתענו לראות שהסטודנטים בבן גוריון עצמה אינם מעריכים כל כך את הרמה הלימודית באוניברסיטה: הציון שנתנו לאתגר האינטלקטואלי העומד בפניהם ממוצע, ודומה לציון שנתנו הסטודנטים בשאר האוניברסיטאות בארץ (למעט הטכניון). סטודנטית להנדסה בבן גוריון אמרה לנו: "באופן כללי רמת הלימודים נמוכה פה יותר מאשר ברוב האוניברסיטאות וברוב המכללות, אבל זה לא מעניין אף אחד, כי לא בגלל זה באנו ללמוד כאן". עם זאת, הנתונים המספריים מספרים סיפור שונה: למרות האתגר, הממוצע לדעתם, הסטודנטים של בן גוריון משקיעים 13.6 שעות שבועיות בלימודים בביתם. זוהי רמת ההשקעה הגבוהה ביותר מבין האוניברסיטאות, שנייה רק לסטודנטים של הטכניון. ואכן, 65% מהסטודנטים בבן גוריון תיארו את חבריהם ללימודים כ"משקיענים", שיעור שעובר את תל אביב ואת ירושלים ונופל רק משיעור הסטודנטים בטכניון שתיארו כך את חבריהם.

גם הציון שקיבלה בן גוריון במדד היוקרה מנוגד לתחושות הסטודנטים במקום: הוא עומד על 72.5, ומעניק לבן גוריון את המקום החמישי, אחרי הטכניון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן. ברוב מחלקות הלימוד בבן גוריון ניתן למצוא תוכניות לימודים לתארים מתקדמים; מבין המסלולים שהמדריך סוקר אפשר למצוא תוכניות לתארים מתקדמים במדעי ההתנהגות, בכלכלה, במדעי המחשב, בהנדסת תעשייה וניהול, בהנדסת חשמל ומחשבים, ברפואה וניהול, ורק במחלקה להנדסת תוכנה עדיין אין תוכנית מאושרת לתואר שני. בבן גוריון 74 מכוני מחקר, מספר הממקם אותה במקום השלישי בארץ מבחינת פעילות מחקרית, אם כי הדבר גורם עוול לטכניון, שבו יש רק מכונים מדעיים שיקר מאוד להקים ולתחזק. רוב המכונים שייכים לפקולטה למדעי הרוח והחברה, ומיעוטם עוסק בפעילות מחקרית בנושאי הנדסה, רפואה ונושאים טכנולוגיים-מדעיים. לאחרונה התפרסם כי האוניברסיטה קיבלה תרומת ענק בסך 200 מיליון דולר, כמעט פי ארבעה מהתקציב השנתי של המוסד, המיועדת כולה למחקר. משאבים כאלה הופכים את המוסד לאטרקטיבי יותר לחוקרים, והתוצאה עשויה להיות עלייה ביוקרת המוסד.

אגב, עצם קבלת תרומה בהיקף שכזה נחשבת בעולם האקדמי לכבוד גדול. מספר אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטה נמוך יחסית לאוניברסיטאות אחרות, אך יש לציין כי אוניברסיטת בן גוריון קנתה לעצמה שם כמוסד לימודים שמיטיב לזהות חוקרים טובים בעודם בתחילת דרכם האקדמית. אולי בשל היותם צעירים כל כך, המרצים בבן גוריון נחשבים למורים טובים, אך חסרי ניסיון: "זו אוניברסיטה שהמרצים הצעירים באים להשתפשף בה". לרמת העניין שהם מעוררים בהם נתנו הסטודנטים ציון של 2.9, המציב את בן גוריון במקום האחרון בין האוניברסיטאות, עם אוניברסיטת חיפה. גם הציון שנתנו הסטודנטים לאיכות התשובות של המרצים לשאלות בשיעור היא הנמוכה מבין המוסדות הדרומיים: 3.4 לבן גוריון לעומת 3.6 לספיר, 3.7 להנדסה בנגב, ו-3.8 למכללת אחוה ולמכללת אשקלון. הסטודנטים בבן גוריון אף אינם מעריכים במיוחד את מידת המומחיות של המרצים שלהם בתחום שאותו הם מלמדים, ונתנו להם ציון של 3.3, הנמוך מהציונים שקיבלו המרצים במכללות הדרומיות. ההפרש בין המוסדות שבכולם מלמדים בדרך כלל מרצים שמגיעים מבן גוריון תמוה מעט, ולא ברור אם הוא מרמז על צורת הגשת הרצאות שונה ממקום למקום, על העובדה שבמכללות מלמדים המרצים הזוטרים ולא המרצים הבכירים שלה (מה לעשות, בדרך כלל המרצים הזוטרים באמת מלמדים טוב יותר), או על הבדלים באוכלוסיית הסטודנטים במוסדות למיניהם.

על הקשר אתנו

רוב מסלולי הלימוד שסקרנו בבן גוריון הגיבו באופן ענייני, שעזר לנו לשפר את המידע שאנו מביאים במדריך. במיוחד נהנינו לעבוד מול הפקולטה להנדסה: המחלקות להנדסת אלקטרוניקה, להנדסת תוכנה, לתעשייה וניהול ולמערכות מידע שלחו לנו מידע ותיקונים (עקב תקלה מתודולוגית לא יכולנו לפרסם את המסלול למערכות מידע במדריך זה. נקווה לעדכן אותו באתר האינטרנט בעתיד).

הפקולטה לרפואה שלחה לנו התייחסות מפורטת, כולל הפניה למחקרים מעניינים המשווים את בתי הספר לרפואה. במסלולים ה"כלכליים" שסקרנו קיבלנו תגובות קצרות יותר. מהמחלקות למדעי המחשב ולמדעי ההתנהגות לא שמענו מילה. אז מה נשאר? תגובת האוניברסיטה. דובר המוסד הודיע שאינו מוכן להגיב ולהתייחס לסקירה ולמדריך. חבל.

מילה טובה בתחום המינהלה מגיעה לבן גוריון בתחום השקיפות. מבקר המבקש לעיין בתקציב האוניברסיטה ולהבין איך היא מתנהלת, יכול פשוט לגשת לספרייה ולעיין בספרי התקציב של השנים האחרונות. זה נשמע פשוט, וזה אכן לא צריך להיות קשה, אך בכל המוסדות שבהם היינו, למעט אוניברסיטת חיפה (צל"שניקית נוספת), מידע זה לא היה זמין.