הרקע הסוציו-אקונומי של הסטודנטים באקדמיה הישראלית
השוואה של הרקע הכלכלי-חברתי של סטודנטים במוסדות השונים מראה עד כמה המקום ממנו באת עדיין קובע היכן תלמד.
| מצב כלכלי | % מעל הממוצע | %מתחת לממוצע |
|---|---|---|
| בינתחומי | 51.8% | 7.8% |
| טכניון | 45.6% | 9.6% |
| תל אביב | 43.5% | 9.5% |
| מנהל | 41.9% | 9.9% |
| דרבי | 41.2% | 12.2% |
| פתוחה | 39.6% | 8.6% |
| ש. משפט | 39.6% | 13.6% |
| חיפה | 38.8% | 12.8% |
| קריה | 35.7% | 20.7% |
| בר אילן | 34.9% | 9.9% |
| בן גוריון | 34.5% | 11.5% |
| העברית | 33.3% | 14.3% |
| שנקר | 32.6% | 17.6% |
| ממוצע | 32.4% | 15.4% |
| אחווה | 31.6% | 11.6% |
| ר"ג משפ' | 31.3% | 31.3% |
| חולון | 30.9% | 14.9% |
| ספיר | 29.9% | 24.9% |
| נתניה | 29.7% | 16.7% |
| מכל' ת"א | 29.4% | 15.4% |
| רופין | 28.4% | 15.4% |
| יזרעאל | 28.0% | 20.0% |
| אפקה | 27.2% | 13.2% |
| מכון לב | 27.0% | 20.0% |
| יו"ש | 24.4% | 15.4% |
| גליל | 20.7% | 16.7% |
| אשקלון | 20.0% | 29.0% |
| הנדסה י-ם | 19.1% | 28.1% |
| בראודה | 18.8% | 13.8% |
| ירדן | 17.7% | 25.7% |
| תל חי | 17.5% | 20.5% |
| הדסה | 12.7% | 32.7% |
מבחינת מעמד כלכלי חברתי, אפשר בקלות לראות למה היה צורך במכללות הציבוריות, וכמה עבודה עוד נשאר להן לעשות
כשסופרים היכן הריכוז הגבוה של בני המעמד העליון, כל השליש העליון של הטבלה תפוס על ידי האוניברסיטאות והמכללות הפרטיות. צריך לרדת עד המקום ה13 לפני שפוגשים מכללה ציבורית (שנקר).
המשמעות היא שבהכללה, המצב שהיה קיים בעבר, שהאוניברסיטאות אינן נגישות למעמד הנמוך עודנו קיים. יש לכך מספר סיבות- העיוות המובנה בבחינה הפסיכומטרית, שכר הלימוד הגבוה, היעדר היכולת לשלב לימודים תובעניים עם עבודה – כולם פועלים להרחיק את בני המעמדות הנמוכים מהאוניברסיטאות.
מעניין לציין גם שהאוניברסיטה הפתוחה, שמדיניות הקבלה האוניברסלית שלה היתה אמורה להפוך אותה לנגישה בהרבה, מתאפיינת באוכלוסיית תלמידים הדומה יותר לאוניברסיטאות האחרות מאשר למכללות הפריפריה. לדעתנו הדבר מדגיש שהפסיכומטרי איננו מחסום אמיתי בפני קבוצות אוכלוסיה מוחלשות, אלא שהמחסומים המקשים על אותן קבוצות להצליח בפסיכומטרי מייצגים בעיות אמיתיות (תיכונים חלשים, מחסור בדמויות חיקוי וכד') יותר מאשר הטיה של המבחן עצמו.
לפיכך יוצא שהמכללות הציבוריות, הן האלטרנטיבה האמיתית של בני המעמדות הנמוכים- לשמחתנו מצאנו נגישות גבוהה למעמדות חלשים גם בקרב מכללות שדורגו גבוה מאד בדירוג מעל>הממוצע לאיכות אקדמית.
ראויות לציון במיוחד מכללת הדסה (מקום 10 בדירוג הלימודים) ותל-חי (מקום 18) שסוגרות את טבלת הליגה הסוציואקונומית ומראות שניתן לשבור את המתאם בין רמת הלימודים למצב הכלכלי של הסטודנטים. היכולת להציע השכלה איכותית גם לאוכלוסיה חלשה היא אחת ההגדרות המקובלות של יצירת מוביליות חברתית.
