הארץ פרסם הבוקר ידיעה לפיה שר החינוך אישר את העברת המכללות להוראה מתקצוב ישיר (ופוליטי) לתקצוב דרך הועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה.
על פניו, אפשר היה לטעון כי יש כאן מגמה מבורכת, שכן אין ספק שבהשוואה למכללות המנוהלות ע"י ות"ת סובלות המכללות להוראה מרמה ירודה הן של סטודנטים והן של סגל. בסקרים והדירוג האקדמי של מעל הממוצע התברר כי גם שלושת המכללות הטובות ביותר להוראה משתלבות בין המכללות הממוצעות שבאחריות ות"ת. ניתן היה לקוות כי המעבר יבטיח האחדה של הרמה האקדמית והמנהלתית. למרבה הצער אני מאד סקפטי בנושא, מכמה סיבות:
1. צריך לסגור מכללות להוראה, והות"ת לא יודע לעשות זאת
כבר כמה וכמה ועדות קבעו כי יש הרבה יותר מדי מכללות להוראה, ושחלקן קטנות מדי מכדי להחזיק את עצמן מבחינה תקציבית ואקדמית. סטטיסטיקה מדהימה מראה ש-29 המכללות להוראה מלמדות בסך הכל 20,000 סטודנטים. אם מורידים מהמספר הזה את 4 המכללות הגדולות להוראה (סמינר הקיבוצים, אורנים, לוינסקי, ודוד ילין) המלמדות כ-4,000 סטודנטים כל אחת, יוצא שהמכללות האחרות הן זעירות בגודלן. לדוגמה במכללת 'חמדת הדרום' בנגב לומדים בסך הכל כ-300 סטודנטיות. איך אפשר להחזיק ספריה או להציע מגוון קורסי בחירה למספר כזה?
הבעיה היא שות"ת מעולם לא הצליח לסגור מכללה. למעשה, גם כאשר ישנן מכללות שלא מצליחות לתפקד ולהתרומם (למשל צפת או אחווה) ות"ת לא מצליח לסגור אותן ובמקום זה רק שופך עוד כסף והסמכות- בצפת מנסים להקים בית ספר לרפואה אחרי שבית הספר למשפטים שהוקם שם לא מצליח להתרומם, ואת אחוה מנסים לבנות מחדש, הפעם כמכללה למדעי החיים.
2. בגלל שרפורמות קודמות לא הצליחו
לאורך 20 השנים האחרונות נעשו כמה רפורמות במכללות להוראה, אבל אף אחת מהן לא הצליחה, וכל עוד הסיבה לכישלון (הביקוש הנמוך לעבודה בהוראה) לא תיעלם שום רפורמה במכללות לא תעזור.
לדוגמה, לפני 20 שנה חשבו שהבעיה היא שהמורים לא אקדמאים, ושאם הם יהיו כולם אקדמאים הרמה שלהם תעלה. אז הלכו על השקעת עתק באקדמיזציה של המקצוע, ובמסגרת הפרוייקט הפכו את כל הסמינרים למוסדות אקדמיים, והפכו את כל תוכניות הלימוד לאקדמיות, וחייבו עשרות אלפי מורים ותיקים להשלים לימודים לתואר. והתוצאה? עלובה למדי- אף אחד לא יכול להגיד שמעמד המורים השתפר בעשורים האחרונים, ואפשר לטעון שבמקום שהאקדמיזציה תשדרג את המורים היא דווקא שינמכה (downgrade) את תואר הבוגר. בשנים האחרונות מנסים לעשות אותו דבר על ידי הענקת תארים שניים למורים, וככל שאני רואה מעמד המורה לא עולה, ואולם מעמד התואר M.ED דווקא הולך ופוחת.
3. הבעיה של המכללות להוראה היא המקצוע שהן צריכות להכשיר
בסך הכל המרצים במכללות להוראה לא רעים, ועל אף שהדרגה האקדמית שלהם נמוכה יחסית יש להם יתרונות אחרים שמפצים על כך: לדוגמא כישורי ההוראה שלהם טובים יותר, והם מצליחים לשלב תיאוריה ופרקטיקה באופן שאף תוכנית אוניברסיטאית לא מצליחה (חוץ, אולי, מלימודי עבודה סוציאלית). הבעיה היא שרמת הסטודנטים נמוכה, והסיבה לכך היא הביקוש הנמוך ללימודי הוראה, והסיבה לכך היא הביקוש הנמוך לעבודה בהוראה. כל עוד המכללות להוראה לא יכולות להציע לבוגרות שלהן קריירה יותר מספקת הביקוש לא ייגדל. ולמרבה הצער באופן שבו משרד החינוך מתנהל קשה לראות את מקצוע ההוראה משפר את תדמיתו.
לסיכום, אני באמת לא נגד העברת המכללות להוראה לאחריות ות"ת, אבל לפי דעתי כל עוד הפרס שמוענק לבוגרות שלהן בסוף הדרך זה לעמוד מול כיתה של 40 תלמידים שלא רוצים להקשיב להן תמורת 6,000 שקל בחודש, הרפורמות הללו לא ישיגו את המטרה.
