בגדול, ניתן לחלק את שיטות המחקר במדעי החברה לשני סוגים עיקריים- כמותי ואיכותני. פרק זה עוסק במחקר כמותי, והפרק הבא באיכותני, וכדאי לקרוא את שניהם כי הם גם חשובים וגם מעניינים. עלינו.

מחקר כמותי מתבסס על שיטות מחקר הכוללות איסוף נתונים הניתנים לכימות (בדרך כלל בצורה של מספרים), וביצוע פעולות סטטיסטיות עליהם, לשם הסקת מסקנות. מרבית המחקרים שאתם שומעים עליהם בטלוויזיה וקוראים עליהם בעיתונים – למשל, ש "70% מבני הנוער בישראל לא יודעים מי היה הרצל" – מתבססים על שיטות כמותיות. במקרה זה, החוקר שאל בני נוער מי היה הרצל, ומצא ש-70% מתוכם ענו לו תשובה שגויה.

מהו מדגם

החוקר בדוגמה הקודמת שאל אולי את כל בני הנוער במדינה. אך בדרך כלל, מחקרים כמותיים אינם בודקים את כל האוכלוסייה; למשל, כאשר נערכים סקרים שמטרתם לנבא את תוצאות הבחירות, הסקרים מבקשים לנבא את דפוסי ההצבעה של כל אזרחי ישראל מעל גיל 18 – על סמך תשובותיהם של כמה מאות או כמה אלפי אזרחים בלבד.

כמות קטנה זו של אזרחים היא ה"מדגם" של המחקר. הסקת המסקנות מהמדגם המצומצם לכלל האוכלוסייה אפשרית מפני שמחקר כמותי לא רק מתאר לנו את המצב במדגם נתון, אלא גם אומר לנו באיזו רמת ביטחון אנו יכולים להקיש מהתוצאות שקיבלנו במדגם זה לגבי שאר האוכלוסייה.

נניח למשל שבדקנו ומצאנו ש-80% מתוך 30 הילדים שבכיתה ד1 בתל-פלפלים מעדיפים את הארי פוטר על מיקי מאוס. אם נסיק מכך שבאופן כללי ילדים בכיתה ד מעדיפים את הארי פוטר על מיקי מאוס, הסיכוי שנטעה יהיה קטן מאחוז אחד.

המדגם עליו מבוסס מחקר זה

כדי לקבל מידע מקיף ואמין בקשר למוסדות הלימוד ולמסלולי הלימוד השונים, העברנו סקרים בין הסטודנטים הלומדים בהם. בכל מסלול לימודים, התבססנו על מדגם של 35 סטודנטים לפחות, שזוהי שנתם השנייה לפחות במסלול הלימוד. במסלולי לימודים קטנים יותר (במכללות מסוימות ישנם מסלולי לימוד שיש בהם כ-15 סטודנטים בשנתון – שיעור פרטי ממש) אספנו סקרים מ-80% של התלמידים במסלול.

הסקר שערכנו על עמדותיהם של הסטודנטים במסלולי הלימוד השונים הוא ראשון מסוגו, וייחודו הגדול הוא בהיקף הרחב – שוב לא תצטרכו להסתמך על דעתם של חבר או שניים; בשביל לכתוב את הספר דיברנו עבורכם עם אלפי חברים.

שאלון המחקר: בדקנו את כל הצדדים השונים של החוויה האקדמית

שאלנו אותם כיצד היו מתארים את חבריהם ללימודים – צפונים? חרשנים? מעצבנים?

הסקרים כללו שאלות רבות, בתחומים שונים הנוגעים לאופי הלימודים, לטיב השירותים המנהלתיים, לחיי החברה ולתחושה הכללית של הסטודנט. למשל, ביקשנו מהסטודנטים לדרג (מ-1 עד 5) עד כמה המרצים שלהם מלמדים היטב; עד כמה הלימודים בחוג מאתגרים אותם מבחינה אינטלקטואלית; עד כמה הם גאים ללמוד בחוג זה. שאלנו כיצד היו מתארים את חבריהם ללימודים – צפונים? חרשנים? מעצבנים?

גם על עומס הלימודים אספנו נתונים – לא על ידי שאלה ישירה (מעטים הסטודנטים שיגידו שלימודיהם אינם עמוסים כלל וכלל), אלא על ידי שורה של מדדים עקיפים, למשל: כמה דפים הם כותבים בשבוע? כמה דפים הם קוראים בשבוע? כמה שעות שבועיות הם מקדישים ללימודים, מעבר לשעות שהם מבלים בכיתה? בנוסף, אספנו מהסטודנטים נתונים דמוגראפיים – כמו מין, גיל, ארץ מוצא ומצב משפחתי – באמצעותם הרכבנו פרופיל דמוגראפי של כל מסלול ומוסד.

כדי לבדוק את אדיבות השירות והיחס במוסדות הלימוד השונים השתמשנו במדד נוסף: "לקוח סמוי" מטעמנו התקשר למחלקת ההרשמה של כל מוסד לימודים, התחזה למועמד המבקש להירשם ושאל שורה של שאלות. אדיבות ומקצועיות המענה שקבל דורגו מ-1 עד 5.

בפרק הבא נעסוק בשיטות מחקר עם פחות מספרים ויותר תוכן , ונראה מה איינשטיין היה אומר על הדרוג.

גישה רב כלית >מחקר כמותי >מחקר איכותני >מידע גלוי >שקיפות ואובייקטיביות