השתלבות של עולים בחיי החברה בקמפוסים

רשתות חברתיות של סטודנטים עולים מול ותיקים

מאת גיא יריב ומרב רגב, מעל>הממוצע בע"מ, אוגסט 2005

מאמר זה סוקר את ההבדלים בין קבוצות עולים שונות לבין ישראלים מבחינת העומק של חיי החברה שלהם. המאמר משווה בין מספר החברים הממוצע של עולים מארצות שונות, וכן את % הסטודנטים בכל קבוצה שאין להם כלל חברים מבין עמיתיהם.

רקע

אחד הגורמים המשמעותיים ביותר בחוויה הלימודית של הסטודנט הן הרשתות החברתיות שיצליח ליצור בתקופת לימודיו. על פי רוב, נוצרות רשתות חברתיות בקמפוס סביב הנושא של לימודים, כתיבת עבודות והתכוננות למבחנים; חברויות "פרקטיות" מסוג זה יכולות מאוחר יותר להתרחב ולכלול בילויים ויציאות. רשתות חברתיות אחרות נוצרות סביב תחביבים ועיסוקים משותפים (למשל, השתייכות לקבוצת ספורט או ל"תא ירוק"). אם כך ואם כך, לרשתות החברתיות השפעה עצומה על שני אספקטים של החוויה הלימודית:

· אקדמי: 

היכולת ללמוד עם חברים, להיעזר בהם להבנת החומר, או אפילו לצלם מהם סיכומים והרצאות, יכולה לשנות לחלוטין את הישגיו האקדמיים של הסטודנט. חשיבותם של החברים גדולה עוד יותר במוסדות בהם הכיתות גדולות, המרצים לא נגישים, ובקיצור – במוסדות שבהם אם הסטודנט לא הבין את החומר, הוא יכול רק "ללכת לחפש את החברים שלו" – ולקוות שהם ישנם. כאשר מדובר בסטודנט שנעדר לעתים מזומנות מהלימודים (בשל עבודה או שירות מילואים, למשל), רשת חברתית תומכת יכולה לעשות את ההבדל שבין הצלחה לכישלון גורף. מעבר לכך, סטודנט בעל קשרים חברתיים יוכל להשיג עזרים נוספים ללימודיו – סיכומים של החומר משנים קודמות, שחזורי מבחנים, עזרה בכתיבת עבודות, וכו'.

· חברתי: 

לימודים אקדמיים הם הזדמנות מצוינת להכיר אנשים חדשים. הרשתות החברתיות הן שיוצרות את ההבדל בין חוויה לימודית סתמית, לחוויה שאחר כך אפשר להסתכל עליה כעל אחת התקופות היפות בחיים. ללא ספק, סטודנטים שמגיעים ללימודים כדי לפגוש חברים – ולא רק כדי לבהות במרצה וללכת הביתה – נהנים הרבה יותר, הן בזמן הלימודים והן בשעות הפנאי.

שיטת המחקר

המידע נאסף באמצעות סקר שנערך בחודש נובמבר 2004,

בקרב סטודנטים לתואר ראשון של 32 מוסדות אקדמיים. אלו כללו

את כל האוניברסיטאות, כל המכללות (מתוקצבות ושאינן

מתוקצבות) למעט מכללת צפת ובצלאל, וכן שלוחה זרה אחת

(דרבי). הסקר לא כלל את המכללות להוראה.

הדגימה נעשתה בשיטת מדגם שכבות במטרה להשיג

מדגם המאפשר הסקה סטטיסטית

(קרי n>30) מ-130 תוכניות לימודים שונות, תוך הקפדה על

דגימה של מספר שנים אקדמיות, ועל דגימה במספר ימים שונים של השבוע.

שאלון המחקר עבר פיילוט של 1,500 נדגמים ואחריו עוד 4 סבבי תיקוף, בהם נדגמו במצטבר 450 סטודנטים, ובעקבותיהם הגיע השאלון לדרגת מהימנות גבוהה במיוחד (אלפא קרונבך של 0.81). מהשאלון הסופי נאספו 5211 שאלונים.

הממצאים

הנתונים שעולים מן המחקר שלנו מצביעים על הבדלים משמעותיים בחוזק הרשתות החברתיות של סטודנטים ממוצא שונה. למעשה, נראה שככל שהסטודנט בא מקבוצה מצומצמת יותר, או בעלת קשיים מרובים יותר, כך הרשתות החברתיות שלו חזקות ותומכות יותר.

סטודנטים אתיופים

לסטודנטים אתיופיים, למשל, רשתות חברתיות חזקות במיוחד: הם מרבים ללמוד ולבלות עם חבריהם ללימודים, ולא סביר שימצאו את עצמם לבד בשעת צרה – סטודנט אתיופי ממוצע מבלה בשבוע עם 25% יותר חברים ללימודים מאשר סטודנט יליד הארץ. נראה שחוזק הרשתות החברתיות מפצה, לפחות במידה מסוימת, על הקשיים הרבים שהסטודנטים האתיופיים נתקלים בהם.

סטודנטים אמריקאים/אירופים

קבוצה "חברותית" אחרת, חזקה דווקא, היא עולים חדשים מארצות המערב (צרפת, ארה"ב וכו'): גם הם מרבים ליצור קשרים חברתיים עם חבריהם ללימודים, אפילו יותר מהסטודנטים האתיופיים – רק 27% אחוזים מעולים חדשים אלה מעבירים שבוע בחייהם מבלי לבלות עם החברים מהקמפוס, לעומת 30% מהסטודנטים האתיופיים. עם זאת, הבדל חשוב בין הקבוצות הוא בהרכב חברויות הנוצרות – בעוד שעולים חדשים מארצות המערב (כמו גם סטודנטים ילידי הארץ) נוטים ליצור קשרי חברות עם הסטודנטים שלומדים אתם באותו חוג, הסטודנטים האתיופיים נוטים ליצור חברויות עם סטודנטים אתיופים אחרים, ללא קשר לחוג הלימודים משותף, אם מתוך רצון ואם מתוך כורח. גורם אחד שתורם אולי לתופעה זו היא המובחנות הרבה של הסטודנטים האתיופים; גורם אחר הוא מספרם המועט – מקרב 6200 סטודנטים שסקרנו וראיינו, 40 בלבד היו אתיופים, פחות מאחוז אחד (נתון זה מעניין במיוחד לאור העובדה שהסקר התבצע בקרב תלמידי החוגים היוקרתיים ביותר – פסיכולוגיה, מדעי המחשב, הנדסה, וכו').

הישראלים הוותיקים:

לעומת העולים, יהודים ילידי הארץ משתרכים בתחתית טבלת הקשרים החברתיים – רבים מתוכם בוחרים להיות מנוכרים כלפי סטודנטים אחרים, מתייחסים ללימודים כאל עוד עבודה או מטלה, ואינם יוצרים קשרים חדשים; 35% מהם כלל אינם מבלים עם החברים מהקמפוס מחוץ לשעות הלימודים. לעתים קרובות, סטודנטים יהודים שכן מעוניינים ליצור חברויות מרגישים שלא יזכו בהיענות מצד חבריהם לכיתה, ובראיונות שבצענו שמענו תלונות רבות בנושא זה, בפרט מסטודנטים שעברו להתגורר באזור המרכז לשם לימודיהם.

המלצות:

הממצאים מראים שחיי החברה מהווים אמצעי דרכו מקבלים סטודנטים בכלל, ועולים חדשים בפרט, תמיכה וסיוע. כעיקרון זוהי מגמה מבורכת, כיוון שרשתות חברתיות מועילות הן להצלחה האקדמית והן להשתלבות בחברה הישראלית המאמצת. לפיכך, נראה כי המאמצים שמקדישות הנהלות מוסדות הלימוד ואגודות הסטודנטים ביצירת מסגרות חברתיות לעולים מכוונות לקהל בעל צורך אמיתי במסגרות אלו.

הסיכון הכרוך בכך הוא הארכת תקופת הזרות של העולים, אם לא קיבוע שלה, מאחר והקשרים החברתיים של חלק מקבוצות העולים נוצרים במידה רבה בינם לבין עצמם ופחות בינם לבין האוכלוסיה הותיקה.

בעיה זו חריפה יותר בנוגע לעולי אתיופיה, אשר יותר מכל קבוצת עולים אחרת (ובדומה דווקא למיעוטים הלא-יהודיים) מתחברים זה עם זה באופן שמנתק אותם מהאוכלוסיה הוותיקה. מכיוון שמספרם באקדמיה מצומצם מאד ביחס לקבוצות עולים אחרות, הסטודנטים האתיופים עשויים להתקשות למצוא חברים ללימודים מהמחלקה האקדמית שלהם כך שיכולתם ללמוד עם החברים מוגבלת- בפרט בחוגי הלימוד ובמוסדות הלימוד היוקרתיים יותר; אנו נתקלנו פעם אחרי פעם בסטודנט אתיופי שהוא היחיד בפקולטה שלו באותו שנתון. התוצאה היא שעולי אתיופיה הם אלו שחיי החברה שלהם תורמים הכי פחות להצלחתם האקדמית