פעם האוניברסיטאות היו מקום קודר ופורמלי עם אולמות ענק מלאים בכסאות עץ קשים.
אחר כך הופיעו המכללות עם כסאות מרופדים, ורצפות פרקט.
והיום, כשגם האוניברסיטאות התחילו לחפש את הדרך להנעים את הזמן לתלמידים, הגיע הדור הבא: חדרי הפופים.

הספריות האקדמיות כיום חייבות למצב את עצמן מחדש. מדפי הספרים הם כבר לא ממש כזו אטרקציה כאשר כולם זמינים בקינדל או בסלולרי, ובמילא החומר בספרים כבר הספיק להתיישן פעמיים מאז שהודפסו. לכן הספריות הופכות ממשהו שמזכיר ארכיון למשהו שמזכיר חללי עבודה בסגנון wework.

חדר הפופים באוניברסיטה העברית

קומה מתחת למכונות הנספרסו לבשירות עצמי, לצד שורה של חדרי עבודה בקבוצות, יש עכשיו חדרי פופים.

בחדר אפשר להיזרק לבד או בקבוצה, עם המחשב הנייד או עם מחברת אינפי, וללמוד בצורה הרבה יותר משוחררת.

בעברית

והשלב הבא?

השלב הבא הוא לשלב את בתי הקפה בתוך הספריות עצמן. כבר היום חלק גדול מעבודת הלמידה האקדמית מתבצע בבתי הקפה בקמפוס ופחות בספריות. ברגע שהספריות ישימו גם עמדת קפה הן יהפכו להרבה יותר אטרקטיביות לסטודנטים

גם מוזיקה היא רק עניין של זמן. כבר היום אפשר לראות שכמעט כל סטודנט יושב בספריה עם האיירפודס שלו. בקרוב האוניברסיטה תבין שלמידה לאורך זמן עובדת טוב יותר עם מוזיקת רקע. זה מקל על הריכוז, מפחית את הסחות הדעת מתנועת אנשים אחרים מסביב ומשפר את האווירה. מתקרב היום שבו ספרנית שלוחשת 'ששש' תופיע רק בסרטים.