כשאני כותב על החוויות האקדמיות של אנשים אחרים, ומשווה את היתרונות והחסרונות של חוגים ופקולטות אני משתדל מאד להיות נייטראלי ואובייקטיבי. אבל מכיוון שאני רק בנאדם, אז ברור שהמקומות בהם למדתי משפיעים עלי, ואולי יש מקום שאני אספר קצת עליהם ועל החוויות שלי בהם.
אני למדתי תואר ראשון דו-חוגי (כלכלה ו-BA למצטיינים) באוניברסיטת חיפה, ואחר כך המשכתי לתואר שני בניהול משאבי טבע וסביבה, אבל אותו עזבתי די מהר.
את החוג לכלכלה אני מאד מעריך מבחינת הרמה האקדמית, אבל חושב שהוא מגעיל מבחינת יחסי אנוש ומבחינת התרבות הארגונית שהוא יוצר עבור הסטודנטים. לומדים שם קשה, ואני לא מזלזל בכך (זה די יוצא דופן באוניברסיטת חיפה), אבל גורמים לסטודנטים להרגיש מאד לא רצויים ומאד לא מוערכים, וזה מחלחל לאופן שבו הם מתייחסים לעצמם.
החוג ל-BA מצטיינים (עשו לו מיצוב מחדש והוא נקרא 'אופקים') הוא בערך ההיפך המוחלט מהחוג לכלכלה. בזמני זה היה חוג מאד ידידותי לסטודנט, שאיפשר לך לעשות בערך כל מה שבא לך, ולגרום לך להרגיש שאתה לומד מזה הרבה. הסוד כמובן היה בבחירה מאד נכונה של סטודנטים, שהרבה מהם באו ממש ללמוד בשביל הכיף וההעשרה, והתוצאה היתה מאד מעשירה. אמנם לא למדנו שם שום דבר שמישהו מהצד היה קורא לו 'מעשי', אבל כשאני מסתכל על כל הדברים שעשיתי מאז הלימודים אני רואה שאת רובם לא הייתי יכול להשיג ללא ההשכלה שרכשתי בחוג למצטיינים. אם נסתכל על העיסוק בדירוג פקולטות, אז העובדה שיצא לי ללמוד קורסים בכל חוג אפשרי באוניברסיטה נתנה לי היכרות מאד טובה עם התרבות האקדמית בדיסציפלינות השונות.
את החוג לניהול משאבי טבע וסביבה עזבתי אחרי חודש וקצת, מסיבות שאני אולי אקדיש להן פוסט נפרד פעם אחרת (עדכון- הוספתי ). בגדול החוג הוא ברמה מאד נמוכה, ואני הרגשתי שאני לומד עם אנשים שאין להם שום חיפוש של מצויינות או שאיפות גבוהות. הרבה מאד מהם עשו את התואר רק בגלל שהמעסיק שלהם (רובם מורים) משלם יותר לבעלי תואר שני, והמסלול הספציפי הזה נראה דרך לא קשה מדי להשיג מאסטר. גם סגל המורים היה מאד לא מרשים – חוץ מהמרצה לסטטיסטיקה, ד"ר קרן אור-חן אני לא יכול לזכור אף שם, ובטח שלא שמעתי על אף אחד מהם לפני שהתחלתי את לימודי או מאז שהפסקתי אותם.
