אז בפוסט הלפני-אחרון כתבתי עד כמה ההנחיה של תלמידי מחקר בארץ לוקה בחסר, ועד כמה הפיקוח של המוסדות על מנחי המסטרנטים והדוקטורנטים בלתי-קיים, והנה כתבה בYNET שרק מדיגשה עד כמה הנחיה ללא פיקוח פוגעת לא רק בהוראה אלא גם במחקר.
גם הפעם מוקד השערוריה הוא באוניברסיטה העברית, שמהרושם האנקדוטלי שאני מקבל היא באמת המוסד שהכי מזלזל בצורך לפקח על המנחים (ע"ע הטרדה מינית לש תלמידות מחקר בחוג לסוציולוגיה), אבל הפעם הנזק הוא לא רק לאיכות ההוראה אלא גם למחקר וליוקרת המוסד -ולכן אני מקווה שאולי זה יעורר את מוסדות האוניברסיטה מתרדמתם.
הסיפור בקצרה הוא על פרופ' ירון אילן שנהיטה מחקרים ודאג לאיים ולהעליב קולוגות ותלמידים שהיו כפופים לו כדי להבטיח את שתיקתם. הביריונות והאיומים היו כל כך יעילים שרוב העדים סירבו לחשוף את שמם אפילו כשהובטחה להם הגנה וחסינות. הסיבה לחששות ידועה לכל מי שמכיר את מערכת היחסים בין תלמידי מחקר למרצה שלהם- התלות העצומה, הידיעה שהמנחה מכיר את כל החוקרים בתחום זה בארץ ושהוא יכול לחסום להם כל קידום אפשרי ולהכשיל את התואר שלהם, יוצרת תמריץ גדול לשתוק.
הניתוק המוחלט של הסטודנט מכל מוסדות האוניברסיטה למעט המנחה גורמת לכך שהאוניברסיטה איננה יודעת דבר על המתחולל במעבדה ובין חבר הסגל לבין תלמידיו. לכן אין שום פיקוח ושום בקרת איכות על תפקודם של חברי הסגל. חבל
